פרופסיה, תרופה לטיפול ומניעת התקרחות

 

פינסטריד (finasteride) – פרופסיה (Propecia)

טיפול סיסטמי (תרופת מרשם)

פרופסיה, תרופה למניעת התקרחות, טיפול בנשירת שיער.

פרופסיה, תרופה למניעת התקרחות

הפרופסיה היא התרופה היחידה במרשם רופא, המאושרת על ידי רשויות הבריאות בארה"ב ובישראל לטיפול בתופעת התקרחות גברית טיפוסית (התקרחות אנדרוגנטית). פרופסיה מגיעה בטבליות לבליעה, שכל אחת מהן מכילה מיליגרם אחד של החומר הפעיל פינסטריד. במחקרים מדעיים הנוצרו לטובת טיפול בנשירת שיער הוכח כי נטילת טבליה אחת של פרופסיה פעם ביום עצרה את תהליך נשירת השיער בקרב 90 אחוז מהגברים, וב-65 אחוז מהגברים המטופלים – כלומר, ברובם – הגבירה את צמיחת השיער. לאחר שישה חודשים אפשר להבחין בתוצאה הראשונית של הטיפול, המתבטאת בעצירה או בהאטה של הנשירה, ולאחר שנים-עשר חודשים מיום תחילת הטיפול מסתמנת צמיחה מחודשת של השיער. תוצאה זו נשמרת, כל עוד ממשיכים בטיפול. כיום אני עדים לכך כי טיפול ארוך טווח בפינסטריד מביא לשיפור מתמשך במראה השיער ולשביעות רצון גבוהה ביותר של המטופלים בתרופה זו.

מהי פרופסיה פרופסיה היא השם המסחרי לתרופת הפינסטריד. הפינסטריד (5 מ"ג), בשמו פרוקיור (Procure), אושר לראשונה על ידי רשויות הבריאות בארה"ב (FDA) לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית. לשמחתם של דלילי השיער מבין הפציינטים שנטלו פינסטריד לערמונית, השימוש בתרופה היה מלווה בתופעת לוואי שלא נלקחה בחשבון: התרופה הפחיתה את נשירת השיער ואף גרמה לצמיחה מחודשת. הפרופסיה איננה נוגד-אנדרוגן (הורמון מין זכרי). למעשה, כשנוטלים פרופסיה, עולה לעתים רמת הטסטוסטרון בדם בעשרה עד חמישה-עשר אחוזים.

למי מתאים הטיפול בפרופסיה

פרופסיה מיועדת לגברים המעוניינים להגביר את צמיחת שיער ראשם ולמנוע נשירת שיער נוספת בתהליך ההתקרחות. הטיפול בפרופסיה מניב תוצאות מצוינות בטיפול בהתקרחות גברית קלה עד בינונית, אולם לא בהתקרחות כללית.

יעילות הפרופסיה

פרופסיה נבדקה במחקר קליני ארוך טווח (שנמשך חמש שנים) בקרב 1500 גברים מתקרחים בגילאי 18-45, והיא הוכחה כטיפול יעיל ובטוח בבעיות התקרחות גברית טיפוסית. על פי מחקר זה, שיעור הגברים שנשירת שיערם נעצרה, הגיע ל-90 אחוז, וצמיחה מחודשת נראתה אצל 65 אחוז מן הגברים. לעומתם, כל הגברים שטופלו בתרופת דמה (פלצבו), המשיכו לאבד שיער.

מנגנון הפעולה של פרופסיה

תרופת הפרופסיה (פינסטריד 1 מ"ג) עוצרת את תהליך הייצור של ה -DHT על ידי עיכוב של האנזים 5 אלפא רדוקטאז מסוג 2 (5 Alpha Reductase type 2) ועל ידי כך היא גורמת לירידת רמת ה-DHT בקרקפת, דבר המחדש את תהליך הצמיחה ה"טבעי" של השיערה ואף מביא לשיקום זקיקי השיער. ברוב המקרים יוביל השימוש בפרופסיה לעצירת נשירת השיער, ובאחוז מסוים מהמקרים ניתן יהיה להבחין לאורך זמן בצמיחת שיער מחודשת. כאמור, הפינסטריד חוסם ביעילות סוג 2 של האנזים 5-אלפא רדוקטאז, שממיר את הטסטוסטרון ל-DHT. בעזרת חסימה זו מונעת פרופסיה מ"ההודעה על נשירת השיער" להגיע לזקיקי השיער הרגישים ל-DHT מבחינה גנטית, כך שלמעשה הנשירה נעצרת, ובמקרים רבים צומח השיער מחדש.

ללא פרופסיה, היה האנזים 5-אלפא רדוקטאז ממיר באין מפריע את הטסטוסטרון בדם לצורה של דיהידרוטסטוסטרון (DHT). התגובות השליליות ל-DHT מתבטאות בקיצור שלב הצמיחה של השיער וכן בכיווץ של זקיקי השיער, דבר הגורם להקטנת ייצור מחודש של שיער. התוצאה הסופית היא התמעטות הזקיקים המייצרים שיערות, ובנוסף – שיער קצר ודליל.

לגברים הסובלים מהתקרחות גברית טיפוסית יש בקרקפת זקיקי שיער מסוימים המתוכננים גנטית להגיב בצורה שלילית לרמות גבוהות של DHT בדם. הזקיקים הרגישים ביותר בקרקפת נמצאים בצדעיים (מפרצים), בקדמת הקרקפת ובקודקוד, אולם למעשה כל הזקיקים בשיער יושפעו לבסוף מרמת ה-DHT. השימוש הממושך בתרופת פרופסיה מאפשר לגברים בעלי התקרחות גנטית "להרוויח זמן" ולשמר לכל הפחות את השיערות הקיימות על ראשם.

"ההודעה" להפסיק את צמיחת השיער, ש"משגר" ה-DHT אל זקיקי השיער הרגישים אליו, תשתבש במשך כל תקופת השימוש בתרופה, ושעון הזמן "ייעצר". כלומר, אם אדם בן שלושים יתחיל טיפול בפרופסיה, ייטול את התרופה במשך עשר שנים, ובגיל ארבעים יפסיק את השימוש בה, הוא ידחה בעצם את תהליך ההתקרחות שלו בעשר שנים. אולם יש לזכור, כי עם הפסקת נטילת התרופה יחל תהליך התקרחות מזורז עד שיגיע למצב שבו אמור היה המטופל להיות בהווה, אילולא נטל את התרופה.

במחקר ארוך טווח, שנמשך חמש שנים (כפול-סמיות, אקראי, שכלל קבוצת ביקורת), נצפה כי פרופסיה סייעה לגברים באופן ששיערם הקיים לא נשר. תוצאות מחקר אחר, שארך שנתיים, מעלות כי ל-83 אחוז מהגברים שנטלו פרופסיה נשאר שיער בכמות זהה לזו שהייתה להם לפני הניסוי, לעומת 28 אחוז מהגברים שנטלו פלצבו (תרופת דמה). באותו המחקר, 17 אחוז מהגברים שנטלו פרופסיה חוו עדיין נשירת שיער, אך מבין מקבלי הפלצבו חוו נשירה 72 אחוזים. לאחר שנתיים ניתן היה להיווכח כי תוצאות הקבוצה שנטלה פרופסיה המשיכו להשתפר, והמשתתפים חוו צמיחת שיער מחודשת. במחקר נוסף שארך שנתיים, 66 אחוז מהגברים שנטלו פרופסיה חוו צמיחת שיער בפדחת, לעומת שבעה אחוזים בלבד מבין הגברים שלקחו פלצבו. במחקר זה נצפה המשך הנשירה בפדחת רק באחוז אחד מבין נוטלי הפרופסיה, ולעומת זאת, מבין מקבלי הפלצבו נצפתה נשירה משמעותית בפדחת בקרב 33 אחוזים.

פרופסיה נועדה לטפל בתופעת נשירת השיער, אולם לא לרפא אותה. לכן יש ליטול את הטבליות על בסיס יומי, כדי שיהיה אפשר להבחין בתוצאות הפסקת הנשירה. עם הפסקת השימוש בתרופה – יימשך תהליך אובדן השיער. עד כה לא אושרה התרופה לשימוש בקרב נשים וילדים. באישה שתיטול פינסטריד, תהיה הירידה בכמות ה-DHT קטנה מאוד, כיוון שרוב השפעתו של הפינסטריד היא על סוג 2 של 5-אלפא רדוקטאז, המיוצר בעיקר בבלוטת הערמונית. בנוסף, נטילת התרופה בזמן היריון עלולה לגרום לעובר זכרי לפתח איברי מין נשיים ומאפיינים נשיים עד גיל ההתבגרות.

 

 

מתי לצפות לתוצאות מטיפול בפרופסיה

התוצאות הראשונות של האטת קצב הנשירה או צמיחה מחודשת של השיער ניתנות להבחנה כעבור מספר חודשים מתחילת הטיפול – בעיקר בשל צמיחה אטית המאפיינת ככלל את השיער. כדי לדעת אם הטיפול בפרופסיה מניב תוצאות משביעות רצון, יש להתמיד בטיפול במשך שנה לפחות. רק לאחר שנה אפשר להגיע להחלטה נכונה בדבר המשך הטיפול או הפסקתו. כעבור שלושה עד שישה חודשים מתחילת הטיפול יוכלו רוב הגברים להבחין בהאטה או בעצירה של נשירת השיער. לאחר שישה עד שנים-עשר חודשים אפשר יהיה להבחין בסימני צמיחה מחודשת של השיער. לאחר שנה ימשיך מראה השיער להשתפר.

מומלץ ואף חשוב לצלם את הקרקפת לפני תחילת הטיפול ולהשוות זאת עם תמונה שתצולם כעבור שנה מיום תחילתו, משום שאדם, הרגיל לראות את עצמו מדי יום במראה, יתקשה להבחין בתוצאות הטיפול במשך זמן. לכן השוואה בין תמונות שצולמו בפער של זמן ממושך, תאפשר בחינה ברורה ואובייקטיבית של השפעת הטיפול וטיב התוצאות.

בטיחות הטיפול בפרופסיה

תרופת הפרופסיה נספגת היטב, וניתן ליטול אותה לפני האוכל או אחריו. אין צורך בבדיקות דם כלשהן לפני תחילת הטיפול ובמהלכו, אלא לפי החלטת רופא. יחד עם זאת, מומלץ לגברים מעל גיל 40 לבדוק את רמת ה-PSA בדם לפני תחילת הטיפול בתרופה, כדי לדעת מה מצב בלוטת הערמונית. חשוב לציין כי עד כה אין כל עדות להשפעה שלילית על הגוף בשימוש ארוך טווח בתרופת הפינסטריד, הקיימת יותר מעשרים שנה לטיפול בערמונית, ובתרופת פרופסיה, הקיימת יותר מעשר שנים לטיפול בהתקרחות. כל זאת יש לומר בהסתייגות, שכן כמו לכל תרופה, ייתכנו גם לפרופסיה תופעות לוואי בנוסף לפעילות הרצויה בזמן השימוש, אולם אלה נחשבות לנדירות בתרופה זו.

פרופסיה: תופעות לוואי

פחות משני אחוזים מהגברים שהשתתפו במחקרים קליניים, דיווחו על תופעת לוואי של ירידה בחשק המיני, וכן ניכר סיכון קטן בהפחתת נפח הזרע, אם בלוטת הערמונית קטנה עקב נטילת פרופסיה. פעילות הזרע נשארה נורמלית, ולא הושפעה מהתרופה. תופעות לוואי אלה נעלמו בקרב אחוז ושליש מהמשתתפים (בדומה לשיעור בקרב המטופלים בפלצבו) עם הפסקת השימוש בתרופה. תופעות אלה, העלולות להופיע בחודש הראשון של השימוש בתרופה, הן במקרים רבים זמניות, ובהמשך הטיפול הן חולפות מאליהן. שיעורן יורד לכחצי אחוז לאחר שנתיים של נטילת התרופה. במחקר שנערך בקרב 181 גברים ונמשך שנה, נצפתה ירידה קלה בנפח בלוטת הערמונית, אולם נמצא כי פעילות הזרע ואיכותו נשארו תקינות לחלוטין גם בתקופת נטילת הפרופסיה. לעתים נדירות ביותר עלולה פרופסיה לגרום להגדלת החזה, אולם כמו בתופעות אחרות, הפסקת השימוש גורמת לחזה לשוב לגודלו הטבעי.

מידע נוסף בנושא פרופסיה ומניעת נשירת שיער:

למידע על דרכי טיפול נוספות בנשירת שיער:

הדפס עמוד זה הדפס עמוד זה