התקרחות גברית טיפוסית (אלופציה אנדרוגטית) היא תופעת נשירת שיער המוכרת ביותר. במצב זה מתחיל להופיע שיער דליל באזור קודקוד הראש (מסביב לנקודת צמיחת השיער בצורת מערבולת), ובאזור הרקות והמצח ("מפרצים") באופן היוצר קו שיער נסוג. בשלב מתקדם יותר של נשירת שיער, מתלכדים שני האזורים הקירחים במרכז הקרקפת, כך שבסופו של תהליך נותרת רצועת שיער בצורת פרסה, המקיפה את צ?די הראש ואת חלקו האחורי. השיער שהיה קיים במקומות המתקרחים מוחלף בשיער פלומתי רך, שלאחר זמן ייעלם כליל וייצור שטח קירח אשר יגדל ויתפשט.

המנגנון הגנטי הגורם לתופעת נשירת שיער עדיין לא מובן לגמרי, אולם ידוע בוודאות כי זקיקי שיער מסוימים "מתוכנתים" גנטית להיות רגישים יותר להורמון ה-DHT .ה-DHT - מן ההורמונים האחדים המסו?וגים כהורמון גברי (אנדרוגן), הוא הגורם העיקרי להתקרחות גברית טיפוסית. בהתקרחות גברית טיפוסית (אלופציה אנדרוגטית) מתחיל השיער להידלדל באזור הקודקוד (הכתר) - מסביב לנקודה שממנה צומח השיער בצורת מערבולת - ובאזור הרקות והמצח (המכונים "מפרצים"), ויוצר קו שיער נסוג. בשלב מתקדם יותר מתלכדים שני האזורים הקירחים במרכז הקרקפת, ובסופו של דבר נשארת רצועת שיער בצורת פרסה המקיפה את צ?די הראש ואת חלקו האחורי. השיער הרגיל במקומות המתקרחים מוחלף בשיער פלומתי רך, שלאחר זמן ייעלם כליל וייצור שטח קירח שיגדל ויתפשט.

סולם נו?ר?וו?ד-המילטון מציג את השלבים השונים של התהליך:

השיער משני צ?די הראש ובחלקו האחורי אינו נושר, כיוון שזקיקי השיער באזורים אלה אינם רגישים להורמון ה-DHT. העור המכסה את האזורים הרגישים ל-DHT מצוי בצ?דה? הקדמי של הקרקפת, ואילו האזורים העמידים שייכים לשכבת העור מאחור. מאחר שאזורים אלה עמידים בפני ה-DHT, ניתן לבצע באמצעותם השתלת שיער. הזקיקים מהאזורים הצדדיים והאחור?יים של הקרקפת מאופיינים גנטית כעמידים בפני נשירה. כאשר זקיקים אלה מושתלים באזורים קירחים של הקרקפת, הם יצמחו בצורה טבעית במשך כל חייו של המטופל.